You are currently viewing מתחים בין זכות סירוב ראשונה לבין BMBY

מתחים בין זכות סירוב ראשונה לבין BMBY

זכות הסירוב הראשונה היא אחד הכלים העיקריים שנעשה בהם שימוש ביחסים שבין בעלי מניות על מנת למנוע כניסתו של שותף עסקי חדש לחברה, שאינו מקובל על יתר בעלי המניות. משמעות זכות הסירוב היא שבעל מניות החפץ למכור את מניותיו בחברה (המציע), מחויב להציען תחילה לבעלי המניות האחרים בחברה (הניצעים) באותו מחיר ותנאים שהצליח לקבל בשוק החופשי, מצד שלישי.

מנגד, כללי ה-BMBY הם כי המציע מציע הצעה שהוא חייב להסכים לה – הן כמוכר והן כרוכש של המניות. מקבל ההצעה יכול לבחור האם לקבלה, במובן זה שהוא ימכור למציע את מניותיו במחיר המוצע, או שירכוש את מניותיו של המציע באותו מחיר עצמו.

במקרה שנדון במחלקה הכלכלית שבבית משפט[1] בתל אביב, נדונה מחלוקת העוסקת במנגנון BMBY ובמנגנון זכות הסירוב, כפי שנוסחו בהסכם המייסדים שנחתם שתי בעלות מניות, ביחס לאחזקותיהן בחברה, ובשאלה איזה ממנגנונים אלו הופעל כדין, באופן המחייב את בעלת המניות שכנגד.

בעוד שבעלת מניות א’ טוענת כי מכירת מניותיה לצד שלישי תוך מתן זכות סירוב ראשונה לבעלת מניות ב’, היא הפעולה התקפה, בעלת מניות ב’ טוענת כי הפעלת מנגנון BMBY על-ידה ורכישת מניותיה של בעלת מניות א’ – היא הפעולה התקפה מבין השתיים.

בית המשפט קבע כי ידו של מנגנון זכות הסירוב הראשונה, אשר הופעל ראשון, היא על העליונה. נפסק, כי לאור חובת תום הלב החלה על צדדים לחוזה ולאור תכליתם ומאפייניהם של שני המנגנונים – יש לראות בשני מנגנוני היפרדות אלה כחלופיים, המוציאים האחד את השני מלפעול במקביל.

יחד עם זאת נקבע, כי אף שלא נדרש הסכם סופי ומחייב בין בעלת מניות א’ לצד שלישי, לא די בקיומה של הצעה כללית לרכוש את מניותיה ועל ההצעה להיות מסוימת במידה מספקת. מנגד, השאלה מה הם אותם נתונים שיספקו לבעלת מניות ב’ מידע על פי הודעת המכירה, היא שאלה התלויה בהסכמות הצדדים בכל מקרה ומקרה.

המקרה הנ”ל מבהיר היטב את החשיבות הקיימת בניסוח מדויק של מסמכי ההתאגדות של החברה תוך התאמתם להוראות הדין וההלכה בכל הקשור לאפשרות העברת מניות לצד שלישי. בנוסף, נדרשת זהירות מצד בעלי מניות המעוניינים לקשור עצמם בהעברת מניות, תוך התאמת מצבם המשפטי לרצונם בזמן אמת.

[1] הפ (ת”א) 37643-07-15 א. אדלר נכסים בע”מ נ’ קרסו מבנים 38 בע”מ (פורסם בנבו יום 29.1.2017).

*אין בסקירה כללית זו משום ייעוץ משפטי כלשהו. אין להעתיק, להפיץ, להציג בפומבי או למסור סקירה כללית זו לצד שלישי, בלא קבלת הסכמת אילי קיפרמן – משרד עורכי דין מראש ובכתב.