הסכם לטובת צד שלישי ? הכל תלוי בניסוח

הסכם לטובת צד שלישי ? הכל תלוי בניסוח

 

מורה נהיגה לימד את דוד נהיגה במשך שישה חודשים. לאחר שדוד עבר טסט וקיבל את רישיון הנהיגה המיוחל, פנה אליו המורה בדרישה לתשלום חלק אחרון משכר טרחתו, אשר לטענתו, דוד חייב בתשלומו. דוד לא מכחיש, כי אכן למד נהיגה אצל מורה הנהיגה, אולם טוען כי לימודי הנהיגה הוענקו לו במתנה על ידי סביו ז”ל, אשר הלך לעולמו זמן קצר לאחר שדוד קיבל את רישיונו.

דוד טוען שסביו ערך הסכם עם מורה הנהיגה, הסכם בו דוד לא נטל חלק ואין הוא מודע לפרטיו. בנוסף, דוד מעולם לא שוחח עם המורה על נושא שכר טרחתו וזה לא פנה אל דוד בדרישה לתשלום שכר טרחתו, גם לא בשיעור האחרון, אלא רק לאחר שדוד קיבל את רישיונו.

מורה הנהיגה מאשר שההתקשרות למתן שיעורי נהיגה נעשתה בין סביו של דוד לבין מורה הנהיגה וכי דוד לא היה צד להסכם ביניהם. יחד עם זאת נטען, כי מאחר שדוד נהנה מתוצאותיו של הסכם זה (קבלת שירותי נהיגה), הוא חייב בתשלום חלק משכר הטרחה שלא שולם למורה.

מה הדין? האם מורה הנהיגה יכול לדרוש מדוד לקיים את החובה החוזית, אשר לטענתו לא קוימה ידי סביו של דוד. כלומר, לחייב את דוד לשלם למורה חלק משכר הטרחה שלא שולם לו על ידי סביו?

ישנם מקרים בהם צד אשר מילא חלקו בהסכם ולא קיבל תמורה עבור פועלו, יוכל לגבות את שכרו מצד ג’ אשר הפיק טובת הנאה מן ההסכם.

המקרה השכיח ביותר הוא הסכם לטובת צד ג’, כמפורט בחוק החוזים (חלק כללי), התשל”ג-1973. אחד המאפיינים הבולטים לקיומו של הסכם לטובת צד ג’ הינו כוונת הצדדים להסכם להקנות לצד ג’ את הזכות לדרוש את קיומו של ההסכם.

אך יובהר: אין די בכך שהסכם כולל חיוב לטובתו של צד ג’ בכדי להפוך את ההסכם להסכם לטובת צד ג’. הסכם לטובת צד ג’ מוגדר ככזה כאשר משתמעת ממנו כוונה פוזיטיבית וברורה מצד הצדדים להסכם להעניק לצד ג’, לא רק טובת הנאה, אלא גם זכות מפורשת לתבוע טובת הנאה זו (לקבל שעורי נהיגה) ומנגד – לחייבו להעניק תמורה כנגד אותה טובת הנאה (לשלם עבור שיעורו הנהיגה).

בענייננו, משלא הוכחה כי ניתנה לדוד זכות לתבוע את קיום שיעורי הנהיגה, על פי ההסכם בין סביו למורה הנהיגה, למדים אנו כי מתן שירותי הנהיגה לדוד היה בגדר טובת הנאה בלבד. לצדדים להסכם לא היתה כוונה להקנות לדוד מעמד תביעה או זכות כלפי מורה הנהיגה וההפך. על כן, אין מדובר בהסכם לטובת צד ג’ המקים למורה הנהיגה זכות לדרוש מדוד את קיומה של החובה החוזית לתשלום, אשר לטענתו הופרה על ידי סביו.

סיטואציה זו ממחישה כיצד על הסכם לטובת צד ג’ חלים כללים מיוחדים, בנוסף להיותו הסכם ככל הסכם אחר, הכפוף ליתר דיני החוזים. על כן, כנקודת מוצא: בטרם עריכת הסכם לטובת צד ג’ יש לבחון היטב האם אותו צד, אשר אמנם לא חתם על ההסכם, יכול בבוא העת לדרוש אכיפתו.

 

*אין בסקירה כללית זו משום ייעוץ משפטי כלשהו. אין להעתיק, להפיץ, להציג בפומבי או למסור סקירה כללית זו לצד שלישי, בלא קבלת הסכמת אילי קיפרמן – משרד עורכי דין מראש ובכתב.