ככלל, שלבי המו"מ, עריכת חוזה וחתימתו משקפים את מכלול הזכויות והחובות של הצדדים בהתקשרות. אלא שלעיתים, לאחר החתימה על החוזה, הצדדים נוטשים את הוראותיו ויוצרים בהתנהגותם הסכמה חדשה.
רמי ויואב התקשרו בהסכם להשקעה משותפת בנכס, תוך הסכמה על חלוקה ביניהם של הסיכונים והסיכויים הגלומים בהשקעה. במסגרת זו, סוכם להעריך את שוויו של הנכס בשוק.
על אף שבמסגרת ההסכם הוסכם ששני הצדדים יחויבו לפנות במשותף לשמאי, אשר יעריך את שווי הנכס, בפועל – יואב פנה לשמאי בעצמו, אך זאת לא לפני שרמי נתן הסכמתו לכך.
לפי דו"ח השמאות שהונפק לנכס, שווי הנכס הוא בסך של 100,000 ₪.
רמי עתר לבית המשפט בטענה שההסכם שנחתם עם יואב הופר, שכן יואב פנה בעצמו לשמאי ולא יחד עם רמי, בניגוד להוראות ההסכם. עוד טען רמי, כי בנסיבות אלה אין כל תוקף לדו"ח השמאות שיואב קיבל.
מנגד, טוען יואב, כי הואיל ורמי נתן הסכמתו לכך שיואב יפנה בעצמו לשמאי אזי הצדדים יצרו בהתנהגותם הסכמה חדשה – שיואב יפנה בעצמו לשמאי – ומשכך לא בוצעה הפרה כלשהיא. יואב טוען כי דו"ח השמאות שקיבל בנסיבות אלה שריר ותקף.
כידוע, הסכמים יש לכבד. מנגד, הואיל ויש לנהוג בתום לב, גם לגבי שימוש בזכות הנובעת מחוזה, חובה על ביהמ”ש לבחון את מישור היחסים בין הצדדים בכל הנוגע לפנייתו של יואב לשמאי.
סטיה מהוראות החוזה, על פי התנהגות מאוחרת של הצדדים, צריכה לשקף כוונה ברורה שלהם ליצור "מציאות הסכמית חדשה."
כלומר, רק במידה וניתן להראות כי הצדדים קיימו במשותף, ובזמן אמת, דפוס התנהגות רציף, המבטא את אותה סטיה (הסכמת רמי שיואב יפנה בעצמו לשמאי), אזי ניתן להוכיח כי שאותה סטיה מבטאת הסכמה מאוחרת, הגוברת על ההסכמה המקורית שבהסכם.
אי-שיתוף פעולה (כאשר הוא מתחייב) והתחמקות ממגע עם הצד השני לחוזה, לאחר ההסכמה המאוחרת, עלולים לעלות ביוקר: הצד המתחמק מקיום ההסכמה המאוחרת לא יוכל לטעון שהצד השני "לא נהג על פי החוזה."
על מנת להימנע ממצב שבו חוזה שעליו חתמו הצדדים, משתנה על ידם בחלוף הזמן, בשלב קיומו, מקובל לכלול בחוזה הוראה הקובעת כי כל שינוי או תוספת לחוזה יכולים להיעשות ויהיו להם תוקף רק אם ייערכו בכתב וייחתמו על ידי הצדדים.
*אין בסקירה כללית זו משום ייעוץ משפטי כלשהו. אין להעתיק, להפיץ, להציג בפומבי או למסור סקירה כללית זו לצד שלישי, בלא קבלת הסכמת אילי קיפרמן – משרד עורכי דין מראש ובכתב.
